מאכלים בינלאומיים
רוב העולם המודרני עם המטבחים המפותחים נשען על הבישול הצרפתי-קלאסי, ממנו הוא שואב את דרכי הבישול ואופן הכנת המאכלים.
שיטות הבישול בכל העולם המודרני דומות וזהות למרות שהטעמים כה שונים, למעט שיטות הבישול במזרח הרחוק הפועלות על עיקרון טיגון/הקפצה בחום גבוה מאד של כמעט כל המרכיבים ביחד והגשה מידית.
כאשר אנו בוחנים את תולדות הבישול הקלאסי אנו מתחילים בחתונה של הדוכס מאורליאנס עם קטרינה דה מדיצי ממשפחת פלורנטין שבאיטליה. היא לקחה איתה לצרפת צוות גדול של שפים מפורסמים וקונדיטורים מאיטליה וכך בעצם מתחיל ומתפתח בצרפת המטבח הקלאסי, משם מתפשט לכל העולם. במקביל, חודרות השפעות של מטבחי עמים אחרים. מתכונים רוסיים, סקנדינביים ואפילו מסין מצטרפים למטבח הצרפתי.
פריז של תחילת המאה ה- 20 הופכת למרכז העולם הגסטרונומי. אך אין פירושו של דבר כי לא היו קיימים מטבחים מפותחים במדינות אחרות. הזהות הלאומית של העמים השונים אינה רק משפיעה על התרבות, שפה וארכיטקטורה, אלא גם על המטבח והמאכלים המקומיים.
לכל מדינה יש את "המאכל הלאומי" שלה ולעיתים מזדהה האזרח אתו יותר מאשר עם סממנים לאומיים אחרים.
הגעגועים למאכלי "אמא" והכנת מאכלים ביתיים פיתחה בעולם מערכת מסעדות לאומיות וכיום ניתן למצוא אותם בכל רחבי תבל.
בתקופה שבה כל המוצרים זמינים, קיים מעבר מידע וטבחים בני לאומים שונים עובדים במדינות שונות, מתפתחים מטבחים לאומיים ובינלאומיים במקביל למטבחי היתוך (FUSION).
אין כיום מוסד המכבד עצמו שלא מנסה לגוון את מבחר ארוחותיו במאכלי עמים. במנה אחת בלבד או בערב שלם הכולל דקורציה התואמת את מאכלי העמים של אותו ערב.
לפירוט מאכלי כל מדינה בספר: "להיות שף"
